- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
יוסף שוילי אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים
|
עש"א בית משפט השלום ירושלים |
54509-09-12,52250-11-12
24.2.2013 |
|
בפני : גד ארנברג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יוסף שוילי אחזקות בע"מ |
: בנק הפועלים |
| החלטה | |
החלטה
בפני בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי בה מבקשת המבקשת שלא למנות את השיקים המפורטים בבקשה במנין השיקים לצורך שקילת הגבלת חשבון הבנק שלה. המבקשת טוענת כי הבנק פעל בניגוד להסכמים שבינו לבין המבקשת שאישרו למבקשת לחרוג ממסגרת האשראי המוסכמת, וללא התראה מראש הוחזרו שיקים בעוד שבאותו זמן ממשיך הבנק לחייב הוראות קבע בניגוד להנחיות המבקשת. מדובר גם בהוראות קבע לתוכניות חסכון שנפתחו בבנק עצמו. בנוסף לאמור תוכניות החיסכון לא נשברו ותמורתם לא שימשה לכיסוי יתרות החובה על אף שהם עמדו כערובה ליתרות אילו ועל אף שניתנה הוראה לעשות זאת.
המבקשת טוענת כי בהסכם עם הבנק ניתנה לה מסגרת אשראי של 200,000 ₪ ואולם כדבר שבשגרה ניתן לה לחרוג גם עד סכומים של 250,000 ₪ וזאת לאור מחזור חודשי של למעלה מ- 214,000 ₪. הבנק החזיק בפיקדונות לזמן קצוב ותוכניות חסכון בסכום של כ- 59,000 ₪. לטענתה, למרות ההסכמים הנ"ל הוחזרו שיקים גם כאשר החשבון לא היה ביתרת חוב של 250,000 ₪. כמו כן לא נפרעו התוכניות שפרעונן היה יכול להביא את החשבון אף ליתרה הנמוכה ממסגרת האשראי החתומה.
המשיב טוען כי השיקים הוחזרו כדין ובהתאם להסכמות הכתובות שהן ההסכמות היחידות המחייבות את הצדדים, ולפיהם אושרו למבקשת אשראי בסך 150,000 ₪ ומאוחר יותר הוגדל הסכום ל- 200,000 ₪. המבקשת התחייבה בכתב שלא לחרוג ממסגרת האשראי. בין התאריכים 13.9.12 ועד 21.10.12 סורבו 13 שיקים מאחר ולא היתה יתרה המספקת לכיסויים באותו מועד נשלחה הודעה על החלת ההגבלה אך המבקשת המשיכה לתת שיקים ללא כיסוי כך שעד יום 28.11.12 סורבו 44 שיקים בסכום של למעלה מ- 345,000 ₪. המשיב טוען כי גם אם תתקבל הבקשה ויגרעו 21 שיקים מכמות השיקים שסורבו , כפי שביקשה המבקשת, יוותרו יותר מ- 10 שיקים לגביהם לא הוגשה בקשה, די בהם בלבד כדי להביא להגבלה. המשיב טוען כי אין זה תפקידו של הבנק להעדיף בין חיובים שונים של הו"ק ושיקים ועל המבקשת היה לעקוב אחר חיוביה ולדאוג שתהיה יתרה מספקת. המשיב טוען עוד כי הבטוחות נועדו להבטיח את כלל האשראי ולא את החריגה מהמסגרת. בכל מועד בו סורבו שיקים או סירובם היה מביא את החשבון ליתרת חוב העולה על האשראי המוסכם. לא היה כל הסכם לפיו מסגרת האשראי הועלתה ל- 250,000 ₪ לא בכתב ולא בעל פה. לא זו בלבד אלא שניתן מכתב של מורשה חתימה של המבקשת, מר ישראל שחר, בו הוא התחייב שלא לחרוג מהמסגרת של 200,000 ₪.
המשיב טוען עוד כי טענות המבקשת לפיהן ביום הוצאת שיקים היו גם תקבולים אין בה כדי להביא לקבלת הבקשה שכן לפי ההלכה יש לדאוג שבמועד הצגת השיק יהיה החשבון בתוך המסגרת. על המבקשת היה לדאוג מראש, לפני מתן השיקים, שיהיה בחשבון די כסף כדי שלאחר פירעון השיקים הוא יישאר במסגרת האשראי. המשיב מונה כל שיק ושיק מאלה שסורבו ומראה שאילולא הסירוב היה החשבון בכל מועד שבו סורבו שיקים ביתרת חוב העולה על מסגרת האשראי.
לא נערכו חקירות והצדדים סיכמו טענותיהם כאשר כל צד חוזר על טענותיו.
לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי שאין מקום להיעתר לבקשה. ההלכה היא כי מסגרת אשראי היא זו שלגביה נערך הסכם חתום. אין מחלוקת שההסכמים החתומים שבין הצדדים מדברים על מסגרת של 200,000 ₪ בלבד ולא מעבר לכך, העובדה שמפעם לפעם הבנק הסכים לחריגה ממסגרת זו אין בה כדי ליצור חובה על הבנק לעשות כן גם בעתיד ואין בה כדי ליצור אצל הלקוח מצג לפיו הבנק יהיה חייב לעשות כן גם בעתיד. המבקשת לא יכולה איפוא לטעון כי היה לה יסוד סביר להניח שהשיקים החורגים מהמסגרת המוסכמת הכתובה יפרעו.
על פי ההלכה המועד הקובע לצורך השאלה האם החשבון חרג או לא חרג מהמסגרת, הוא מועד הצגת השיק. אם במועד הצגת השיק אי סירובו היה מביא את החשבון ליתרת חוב העולה על המסגרת המוסכמת, אזי גם אם במהלך אותו יום עסקים, מאוחר יותר, יהיו תקבולים בחשבון אין בהם כדי ליצור חובה על הבנק לפרוע את השיקים ואין בהם כדי ליצור אצל הלקוח מצג לפיו הבנק מחוייב לפרוע את השיקים.
הפסיקה קובעת גם כי קיום בטוחות בידי הבנק אין בו כדי להבטיח כיסוי שיקים החורגים מהמסגרת המאושרת. הביטחונות נועדו להיות בטחונות לאשראי כולו, גם לאשראי המאושר, ולפיכך לא ניתן לדרוש מהבנק את פירעון הבטוחות כדי להביא את החשבון לכך שיהיה בתוך המסגרת אך ללא כל בטוחה. לפיכך יש לדחות גם טענה זו של המבקשת.
התוצאה היא איפוא שמדובר בחשבון שסורבו בו 46 שיקים כך שגם אם היה אצל המבקשת ספק כלשהו (שכאמור לא היה מוצדק) לפיו היתה חובה על הבנק לפרוע את השיקים או איזה מהם, משחוללו השיקים הראשונים היה עליה להבין שאין הסכמה על מסגרת העולה על 200,000 ₪.
הבקשה נדחית. צו המניעה הזמני מבוטל ואני מחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה שלא היתה מיוצגת בסך 1,000 ₪.
המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ג, 24 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.
קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
